סיפור תריס עץ חיצוני נפתח עשה זאת בעצמך – תכנון וביצוע.

זהו המשך של סיפורו של התריס לחלון הקשתי עליו סיפרתי קודם. נזכיר שהתכנון הסופי של התריס קבע מבנה של קשת קבועה בחלק העליון של החלון ומתחתיה תריס מלבני נפתח לצדדים, בו נתמקד בפוסט הזה.

החלוקה של כנפי התריס נקבעה על בסיס מבנה החלון. לכל כנף שני חלקים – חלק קטן שצמוד לצדדים ונפתח החוצה בזווית של 90 מעלות, וחלק גדול יותר שמשלים למעשה את הפתיחה המלאה ל-180 מעלות.

מידות החלקים תואמות את חלוקת מסגרת האלומיניום של החלון, מאפשרות להתגבר על עובי הקיר בפתח החלון וגם מקטינות את רוחב הכנפיים שבולטות לצדדים במצב של תריס פתוח. העובדה שהחלק הקטן של הכנף הוא זה שמחובר לקיר ונושא את משקלו של החלק הגדול, הציבה אתגר קונסטרוקטיבי שהשאיר אותי במתח עד רגע תליית התריס.

הנושא הקונסטרוקטיבי הוא זה שגם עצר אותי מלעשות שימוש בפרופילי עץ מוכנים עם חריצי תריס מובנים ושלבי עץ תואמים. ניתן להזמין פרופילי עץ כאלה ברשת, לחתוך לפי מידה ולקבל תריסים מוגמרים ואיכותיים. אחרי שבדקתי את האופציה הזו הבנתי שהמשקל הכולל של תריס הבנוי מחלקים קנויים יהיה די גבוה והחלטתי להתקדם עם גרסה שלי של תריס קל. גרסה זו כללה מסגרת הבנויה מחלקים מחורצים ידנית בצדדים ושלבי דקים בעובי של כ-4 מ”מ. כל החלקים עשויים מעץ אורן מלא. החריצים נחתכו על באמצעות מסור סרט על פי סימון מדויק, חרץ-חריץ.

החלקים המוכנים של התריס חוברו אל הקיר ואחד אל השני עם שלושה צירי ברזל מעוצבים אשר נקנו בעוד מועד דרך האינטרנט. פרזול נוסף כלל סגירת וו במרכז החלון שחיברה את שתי הכנפיים ועוד שני חיבורים של הכנפיים לקיר במצב פתוח, כדי למנוע מהרוח לסגור אותן.

שפצורים של הרגע האחרון

לאחר התקנת התריס על החלון מהר מאוד היה ברור שכדאי לתמוך בכנפיים גם במצב פתוח וגם במצב סגור. המומנט הגדול ומשקל התריס יצרו מצב של משיכת הקצוות כלפי מטה ומראה עקום. כמוכן, חששתי שעם הזמן הפרזול והעץ יתעקמו לאט לאט תחת הלחץ.

הפתרון למצב סגור נמצא די מהר והוא היה נורא פשוט. הנחתי לוח קרמיקה קטן במרכז אדן החלון שהתאם בדיוק לגובה חיבור התריס. קצוות הכנפיים נשענו על ההלוח במקום להיות תלויים באויר. בנוסף, הלוח שמר על מרחק מספיק מאדן החלון כדי למנוע מגע התריס עם המים העומדים בזמן שיורד גשם.

לוח קרמיקה על אדן החלון
מנשלך

כדי לתמוך בכנפי התריס במצב הפתוח היה צורך להזמין אלמנט הנמצא בשימוש בתריסי עץ בבניה האירופאית עם השם הרומנטי “מנשלך” ומוניטין של כמה סיפורים פקנטיים. מנשלך הוא מען מוט ברזל מחובר לקיר בגובה החלק התחתון של התריס. בקצה המוט מחובר פריט מעוצב שנראה פעם כדמות גבר (במצב מורם) ופעם כאישה (במצב מורד). הוא מחזיק את התריס במצב פתוח כנגד הרוח. במקרה שלי מוטות מנשלך שימשו גם כתומכות כנגד משקל התריס ומנעו ממנו מהתקופף לצדדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *