לריהוט ביתי יש היסטוריה ארוכת ימים. המחקרים המודרניים מצביעים על ממצאים מהתקופה הניאוליתית המוכיחים כי פריטי הריהוט השונים היו בשימוש אצל בני אנוש משחר ההיסטוריה. מאז ועד היום, הריהוט הביתי עבר תהליכי טרנספורמציה מהפכניים וממשיך להשתנות ולהתפתח גם היום כדי להתאים לצרכים של בני האנוש בעולם המודרני. אנחנו נפנה את המבט אל העבר הרחוק כדי לעקוב אחר השינויים שעברו הרהיטים הביתיים השימושיים ביותר: כיסאות, מיטות וספות.

אבולוציה של כיסאות

אבולוציה של כיסא

הכיסא הומצא כנראה במצרים העתיקה. לפני המצאתו, בני האנוש היו יושבים על הרצפה, על מחצלות, מזרנים, שטיחים או שמיכות. הכיסאות הראשונים נוצרו כדברי מותרות ונועדו לבני האצולה בלבד, בעיקר כדי לסמן ולהאדיר את מועמדם הגבוה של בעליהם. כיסאות ממצרים העתיקה התאפיינו במבנה נוקשה, מסיבי ובעיצוב המפואר עם שפע של חריטות וגילופים דקורטיביים, שיבוצי שנהב, עץ ומתכת ורגליים בנויות מעצמות, ציפורניים ופרסות של בעלי החיים. הפילוסופיה המצרית העתיקה דגלה ביצירת חפצים המדמים צורות הקיימות בטבע ולכן הכיסאות המצריים הכילו ציורים או גילופים של בעלי החיים.

ציורים של כיסאות עתיקים נמצאו ביוון מהמאה השישית או השביעית לפני הספירה. אחד מהציורים מציג כיסא מפואר המעוטר בדמויות של יצורים מיסטיים בעלי כנפיים, עליו יושב האל זאוס במלוא הדרו.

כיסאות מימי הביניים

ברומה העתיקה הכיסאות נבנו לעיתים משיש עם גילופי ספינקסים על גבם. אחד הכיסאות המעטים שנשמרו עד ימינו נמצא בבזיליקת פטרוס הקדוש ברומא. אומנם חלקי העץ הרבים בכיסא נרקבו עם הזמן, המדענים הצליחו לזהות כי מדובר ברהיט מהתקופה הביזנטית. הציורים על הכיסא מתארים את מעשי הקרבות של הרקולס.

הכיסאות המלכותיים מאירופה בימי הביניים נבנו משיש או ברונזה, עם משענת מעור, וקושטו לרוב בדמויות של הקדושים הנוצרים, בשילוב עם גילופי פרחים ובעלי חיים. לעיתים רבות, הכיסאות כוסו באבקת זהב, שהעניקה להם מראה מפואר במיוחד. אחד הכיסאות המרהיבים ביותר של התקופה נמצא בקתדרלה של ורונה, והוא כנראה נוצר והיה בשימוש עוד במאה השישית. הדגמים המאוחרים יותר נבנו ככיסאות מתקפלים, אשר פורקו לחלקים כאשר בעליהם יצאו למסעות. הכיסא העתיק שמייצג את הדגם המתקפל נבנה עבור מלך אנגלי – אדוארד הראשון.

רק בתקופת הרנסנס באירופה הכיסא הופך להיות נחלת הכלל והחל לשרת את בני האדם מכל שכבות האוכלוסייה. הכיסאות הותאמו לבגדי האופנה הן של נשים והן של גברים והפכו עם הזמן לנוחים יותר. עד לאמצע של מאה ה-17 רוב הכיסאות היו מסיביים ונוקשים ונבנו מעץ אלון ללא ריפוד או עם ריפוד מעור. עם תחילתו של שלטון של מלך צרפת לואי ה-13 השתנתה האופנה. הנגרים החלו לרפד את המושבים והמשענות בבדי קטיפה ומשי, לעיתים עם קישוטי רקמה, להפחתת המשקל של הרהיט.

ואומנם, הכיסא הסטנדרטי, כפי שאנו מכירים אותו היום, הומצא למעשה בתקופה המודרנית, בין השנים 1919 ל-1933, על ידי המעצבים הגרמניים המשתייכים לתנועה הבאוהאוס, אשר דגלה במינימליזם, פשטות ופונקציונליות.

אבולוציה של מיטה

המיטה העתיקה ביותר בעולם (בת כ-77,000 שנים) נמצאה במערה בדרום אפריקה. היא, כמו כל המיטות מאותה התקופה, נבנתה באמצעות אריגת עשבים שוטים, המונחים על הרצפה. כדי למנוע פלישה של חרקים ומזיקים אחרים, נהגו בני האדם לכסות את עצמם עם צמחים דוחי חרקים. במצריים העתיקה זכו המיטות לתוספת חשובה – רגליים, אשר הגנו על הישנים מפני תקיפות של חיות בר וחרקים. המיטות העתיקות היו בבעלותם של בני האצולה והמלכים ונבנו מאבנים ולבנות, עם גילופים של חיות קדושות.

מיטה מלכותית תקופת רנסנס

עם הזמן, הפכו המיטות לרהיט נדרש בכל בית. למעשה, במשפחות העניות המיטה הייתה לעיתים קרובות לרהיט היחיד בבית ושימשה לא רק לשינה, אלא גם לקיום פגישות, סעודות וקבלת אורחים.

יחד עם זאת, הקונספט של מיטה אינו השתנה בהרבה במהלך ההיסטוריה. כך, כבר לפני כ-3000 שנים, השתמשו בני האדם במזרנים שמולאו בקש, נוצות, חציר או דשא. מכיוון שהמזרנים הללו לא נוחים במיוחד, היה נהוג לכסות אותם עם שמיכות מאור או בד.

ברומה וביוון העתיקות, וגם בימי הביניים באירופה, נבנו מיטות משותפות, אשר נועדו לשינה של מספר רב של בני האדם, הן בני המשפחה, והן המשרתים והאורחים. למעשה, המנהג של שינה משותפת על מיטה אחת נשמר עד לתקופה ויקטוריאנית באירופה. בעידן זה רוב הבתים הכילו חדר שינה ייעודי והמיטה החלה לשמש, בהתאם למורל השמרני של התקופה, רק זוג אחד.

בין המאות 15 – 17 נוצרה המיטה במראה המוכר לנו עד היום: מסגרת עץ מוגבהת, עם מזרן , כריות, סדינים ושמיכות. גם מיטות אפיריון מסיביות, עם וילונות ומזרני נוצות נכנסו לאופנה, אך שימשו בעיקר את המשפחות העשירות. בתקופת הרנסנס העיצובים של המיטות נעשו בהשראת יוון ורומה העתיקה. בתקופה הקלאסית, המיטות עוצבו בסגנון ארט דקו, המתאפיין בעומס אלמנטים דקורטיביים, גילופים אמנותיים ושיבוצי אבנים יקרות. המיטות המפוארות האלה נבנו על משטחי עץ מהגוני יוקרתי בשילוב שנהב וכוסו בלקה כהה.

עד מאה ה-18, המיטה נחשבה לרהיט היקר ביותר בבית וסימנה את הסטטוס של הבעלים. למעשה, בני האדם היו כל כך מעריכים את מיטותיהם, שלא וויתרו עליהן כאשר יצאו למסעות ארוכים. המיטות הניידות נבנו עם בסיס מקש ורגלי עץ קלות משקל.

בתקופת המהפכה התעשייתית במאה ה-19 האיכות של המיטות השתפרה באופן מהותי, בעיקר בזכות הפיתוחים הטכנולוגיים המודרניים. המיטות הפכו לקלות ונוחות יותר, ועיצובם הפך לפשוט יותר, ללא עומס של אלמנטים דקורטיביים.

חדר שינה מודרני

אבולוציה של ספה

הספות הראשונות נבנו מאבני הסלע ולמעשה שירתו את בני האדם הקדמוניים בתור מיטה או ספסל. במצרים העתיקה הספות הורכבו מפלטת עץ מקומרת ורגליים עבות בדמויי בעלי החיים, עם שיבוצי שנהב וגילופים אמנותיים.

אצל יוונים עתיקים, הספה שימשה לשכיבה במהלך או לאחר הסעודה. באירופה בימי הביניים הספות הפכו לכבדות ורחבות במיוחד, צוידו ובמשענת מגולפת במראה א סימטרי ורופדו בבדי  קטיפה יקרים. בתקופת לואי ה-17 הפכו שפות מוגבהות למפוארות באמת, עמוסות ברקמות, גילופים וריפודים מבדי קטיפה או משי.

ספות מרופדות מהמאה ה - 18

הספות במראה מודרני עוצבו בתקופה התעשייתית, אשר הביאה איתנה עיצובים הדוגלים בפונקציונליות ופשטות. הספות במאה ה-20 קיבלו את המראה המינימליסטי שנשאר באופנה גם בימינו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *