סיפורו של תריס בשני חלקים. חלק א’ – הקשת.

למי שאין לו סבלנות לקרוא את כל הסיפור – הנה התוצאה הסופית של החלק הראשון ויש עוד תמונות בהמשך.

ועכשיו הסיפור.

חלון קשתי בסלון זה מיוחד וגם אומרים שהקשת היום מככבת בטרדנים המובילים של עיצוב הפנים. היא מוסיפה תנועה ורכות שוברת קצת את התפיסה האורטוגונלית של רוב הבתים. מי שמבין בגישות העיצוביות שמקורן במזרח הרחוק (למשל פנג שווי) וודאי יגידו שהקשת עושה טוב לזרימת הצ’י. אבל זה כבר ניחוש, לא באמת בדקתי.

ובכן, גם אנחנו אהבנו את הקשת של החלון הגדול שלנו בסלון כשנכנסנו לבית החדש. לאחר מספר ימים הבנו שזה החלון היחיד שלא תוכנן ולא הותקן לו תריס. הכיוון הדרומי של החלון סיפק שפע של קרני שמש שאמנם היו מאוד נעימות בחורף, אולם הסנוור בצהריים מאוד הקשה על השהיה בסלון. ובימי הקיץ הלוהטים השמש פשוט חיממה לנו את הבית עוד יותר והפכה למטרד רציני.

בנוסף לסוגיית האור והחום, החלון הקשתי פונה לכיוון הרחוב ונמצא בקומת הקרקע. מסיבה זו ההימצאות בסלון בשעות הערב הרגישה קצת חשופה מדי.

פרטיות והצללה לחלון קשתי

הפתרון הראשון שהונח על השולחן הוא כמובן וילון. וילון בד קלאסי תלוי, וילון רומי או וילון גלילה – כולם לא הרגישו נכון כי הם למעשה פשוט “הרגו” את הקשת על ידי יצירת צורה מלבנית מסביבה והסתרתה.

האפשרות של תריס פנימי שמזמינים אצל בעל מקצוע כך שיתאים אותו לצורה והמידות המדויקות של החלון נראיתה כאופציה לא רעה. החיסרון היחיד שנראה לנו כסוגיה לא פתורה מתיחס לאופן בו התריס יהיה מחובר לחלון בלי להרוס את פרופילי האלומיניום של החלון.

לא הגענו לשלב הייעוץ והבירורים עם איש המקצוע, כי מיד חשבנו שאם כבר תריס, אז בחוץ. לתריסים החיצוניים שני יתרונות מובהקים. 1 – הם מספקים הצללה יעילה יותר בכך שהשמש לא חודרת את הזכוכית ולא מחממת שום אלמנט שנמצא בתוך הבית. באופן זה למעשה אפקט החממה מבוטל לחלוטין. 2 – תריסים חיצוניים מהווים חיץ נוסף שמספק היבט מסוים של הגנה או לפחות הרטעה נגד פריצות.

למה תריס עץ?

האפשרויות של חומרי הגלם לבניית תריס חיצוני לחלון הן די מצומצמות משיקולי העמידות בתנאי מזג האוויר והתחזוקה. תחילה התלבטנו בין ברזל לבין אלומיניום (בצבע לבן או כחול או אולי דמוי עץ). הבחירה בין השניים למעשה פסקה איזה בעל מלאכה ייצר את התריס – מסגר או איש אלומיניום? לאחר התיעצות עם שניהם מהר מאוד הבנו שפרויקטים יחודיים כאלה של חלון אחד מאוד לא סטנדרטי לא מלהיבים אותם במיוחד בלשון המעטה. היינו מוכנים לשלם מחיר די גבוה על התריס, אבל זה עדין לא עזר לנו להגיע לפתרון.

באותם ימים ללא קשר לסיפור התריס נרשמתי לסדנת עבודה בעץ בה הייתה לרשותי נגריה עם מספר מכונות וכלי עבודה, וגם מדריכה שהפיחה בנו רוח יצירתית, עזרה לתפעל את המכונות ודאגה שלא נתחוך לעצמנו כמה אצבעות על הדרך. הייתי צריכה לבחור פרויקט לסדנה. אז במקום מסגרת לתמונה, שרפרף או מתלה למפתחות בכניסה נחשו מה בחרתי…

היה לי ברור שאני מנסה “לקפוץ מעל הפופיק” ורוב הסיכויים שהפרויקט שלי מהר מאוד ימצא את הדרך לפח או במקרה הטוב למדורה של ל”ג בעומר. אבל החלטתי שאני לוקחת את זה בתור משחק, הרפתקה.

תכנון התריס

פעם למדתי קצת רישום ושרטוט. אז הצלחתי להלהיב את הסובבים עם כמה סקיצות של גרסאות שכולן נראו מעולה על הנייר. מפרסמת פה אחת מהן שכללה ארבע דלתות לכל גובה החלון עם חלק קשתי למעלה, שנפתחות החוצה.

לאחר ניסיון של דגם פשוט מקרטון של אחת הדלתות מהר מאוד התברר כי הדלת לא יכולה להיפתח בצורתה הנוכחית. על הקיר של החלון יש ציפוי דמוי אבל שאינו מאפשר לבצע את חיבור התריס מחוץ לפתח בקרוב לקצה החיצוני שלו. האפשרות היחידה היא למקם את התריס עמוק בפתח החלון – מצב שבו שיפוע הקשת מתנגש עם הבטון בפתיחה והתריס לא יכול להיפתח.

גרסה זו ירדה מהפרק ובמקומה הוחלט לחלק את התריס לשני חלקים – חלק קשתי קבוע וחלק מלבני שנפתח.

הקשת תחילה

לשם בניית ההחלק הקשתי העליון של התריס והתאמתו מדויקת ככל האפשר לפתח הלחון החלטתי לייצר שבלונה מקרטון. לאחר מכן עלתה הסוגייה של חומר הגלם לייצור הקשת. כיוון שמדובר בתריס חיצוני היה לי חשוב למצוא חומק איכותי לצורך העניין, עץ מלא או לוח תעשייתי באיכות טובה, שיחסיק מעמד בגשם ובחום של עמק המעיינות.

ארון עץ ישן שהתגלגל במשפחה מדור לדור כמה עשרות שנים טובות ומיצה את תפקידו תרם את שתי דלתותיו אשר שינו את צורותן ואת ייעודן והפכו לקשת מסיבית וחזקה שמנויה משני חלקים סימטריים. צורת הקשת סומנה על גבי העץ באמצעות השבלונה ונחתכה המסור ג’יגסו ידני.

התפר העליון של שני חצאי הקשת כוסה באלמנט קשתי חיצוני לצורך קיבוע החלקים וגם הסתרת אי הדיוקים של עבודת הנגרות החובבנית שלי. כלפי חוץ. את הקשת השלמה קורה אופקית שחוברה אליה בחלק התחתון ונעלה למעשה את מסגרת התריס למבנה סגור ויציב. לאחר מכן ביצעתי בדיקה של התאמת המסגרת לקימורי פתח החלון ונראה שאפשר להמשיך לשלב הרפפות.

שלבי התריס

התכנון של הרפפות השתנה מרגע לרגע תוך כדי התנועה עם המון התלבטויות . לא הצלחתי לייצר שיטה הנדסית לחישוב אורכי השלבים מראש וכל שלב של התריס בסופו של דבר קיבל התיחסות אינדיווידיאלית והותאם ידנית לקשת תוך ניסוי וטעיה. כדי לאפשר את השיפוע של הרפפות (כ-45 מעלות) היה צורך להגיע לצורה המדויקת של מפגש השלב עם הקשת גם בחלק הפנימי.

הכוונה הייתה לעשות תחילה את השלבים של צד אחד של הקשת ולאחר מכן להעתיק אתם בצורת ראי לצד השני. ואילו מהר מאוד התגלה שמיקום המוט המרכזי של הקשת אינו באמת במרכז ויש סטיה אמנם קלה אבל מספיקה בשביל לא לאפשר העתקה. לכם גם השלבים בצד השני היו צריכים לעבור התאמה ידנית, אחד אחד.

בדיקה אחרונה לפני שמחברים את התריס לחלון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *