חקלאות אורבנית

חקלאות אורבנית אינה טרנד אופנתי חולף אלא מגמה הולכת וגדלה שמאפשרת לתושבי העיר ליהנות מתוצרת מקומית טרייה. לצורך גידולים חקלאיים משמשים שטחים ציבוריים רבים, ביניהם חוות וגינות קהילתיות וגם מתחמים חקלאיים במוסדות אקדמאיים, בעיקר בבתי הספר.

על מנת לפתח חקלאות עירונית מודרנית שיכולה להתבסס גם על מערכת סולרית שתעודד שימוש וניצול נכון של אור השמש, יש להתייחס למגוון רב של פרמטרים, כאשר החשוב ביותר ביניהם הינו תנאי הקרקע, שעליו מתוכננת הקמת הגינה. במקרים רבים, האדמה זוהמה והורעלה על ידי פעילות תעשייתית, כגון בנייה מסיבית עליה ובסביבתה, השלכת הפסולת באופן לא חוקי, הפעלת תחבורה כבדה ועוד.

גורמים נפוצים לזיהום קרקע בסביבה אורבנית

אחד הגורמים השכיחים ביותר שהורסים את הקרקע העירוני הינו עופרת, החומר הרעיל שמקורו בצבע המשמש לצביעת הבניינים. רמות גבוהות של עופרת בקרקע מהוות סכנה בריאותית, במיוחד עבור ילדים קטנים שעלולים לבלוע חלקיקי החומר תוך כדי משחק או טיפול בגידולים ירוקים. יש לזכור כי חשיפה מתמשכת לעופרת עלולה לגרום לשלל בעיות רפואיות, ובין היתר לפגוע במערכת העצבים ולמנוע התפתחות תקינה של המוח.

גם אלמנטים מתכתיים נוספים, כגון ארסן, קדמיום, אבץ, נחושת ומתכות כבדות אחרות, שמופיעים באופן טבעי בקרקעות ברמות נמוכות, עלולים להפוך למסוכנים כאשר מצטברים באדמה בכמויות גדולות, כתוצאה משימושים תעשייתיים קודמים.

החשיפה לחומרים מסוכנים מתרחשת כאשר החקלאי העירוני בולע (כמו למשל במקרה של הכנסה לא מודעת של האצבע, שנגע לפני זה באדמה, אל תוך הפה) או שואף חלקיקי האדמה שמזוהמת בחומרים רעילים, כגון עופרת או מתכות נוספות.

יחד עם זאת, יש לזכור שברוב המקרים, עופרת ומתכות נוספות שנספגות באדמה אינן בהכרח פוגעות בצמחיה ומסכנים את בריאותם של בני האדם המטפלים בה. הדבר תלוי במגוון תנאים נוספים שמגדירים את איכות הקרקע, הסביבה וסוגי הגידולים הצומחים עליו.

אם בעברה שימשה הקרקע לצרכים תעשייתיים כבדים, היא עלולה לספוג גם רעלנים לא מתכתיים. כך, במקרה שעל האדמה המיועדת להקמת הגינה פעל לפני כן מפעל תעשייתי, הקרקע עלולה להכיל בתוכה נוזלים ממסים. גם חומרים כימיקלים על בסיס נפט, שנפלטו מתחנת הדלק שהייתה ממוקמת על השטח בעבר, עלולים לגרום לזיהומים כבדים. חומרי הדברה על בסיס כלור, מלחים או שאריות קוטלי העשבים, גם הם מהווים מקור נפוץ לזיהום קרקע אורבני. כמו כן, בין המזהמים הנפוצים בסביבה העירונית אשר מסוכנים לאדם ולצמחייה, נמנים חלקי הפסולת הפיזית (עצים, בטון, תיל, זכוכית שבורה ועוד), בין אם נזרקו על האדמה ובין אם נטמנו בתוכה.

בנוסף לכל אלה, יש לזכור כי ישנם חומרים כימיים רבים שלא מסכנים בריאותם של בני האדם, אך פוגעים באופן ניכר באיכות הגידולים ואף מונעים כלל פיתוח גינות חקלאיות.

בדיקת שטח המיועד לחקלאות עירונית

תהליך בחירת השטח לגינה אורבנית חייב להתחיל עם בדיקת ההיסטוריה של האתר. יש לבדוק אילו פעילויות תעשייתיות התקיימו בשטח בעבר, לדוגמה:

• • האם נמצאים בסמוך לשטח בניינים ישנים עם צבע מתקלף (שעלול לפלוט אופרת)?

• • האם חוצים את השטח כבישים סלולים ששימשו לתנועה כבדה?

• האם פעלו על השטח בעבר בתי עסק מסחריים המשמשים בחומרים מזהמים, כגון חניון, נגריה, תחנת דלק, מפעל או אתר פסולת?

באופן כללי, הסיכוי של השטח להיות מזוהם עולה ככל שהשימוש שנעשה בו בעבר היה אינטנסיבי ותעשייתי יותר. ברוב המקרים, בדיקת ההיסטוריה של האתר אינה מספקת.

בנוסף לבדיקה ההיסטורית, יש לחקור את איכות הקרקע באמצעות העין. כך, אם גדלה באתר שמיועד להקמת הגינה צמחיה רבה, אף אם מורכבת מעשבים שוטים, או אם נמצאו בתוך האדמה שורשי צמחים או תולעים, זהו סימן מבשר טובות. אם האדמה באתר רכה ונוחה לחפירה, ייתכן כי היא מתאימה לצרכים חקלאיים. יחד עם זאת, סימנים אלה לא מבטיחים באופן מלא כי האדמה אינה מזוהמת. ייתכן כי חלקים מהשטח אכן נפגעו על ידי כימיקלים ולא יאפשרו פיתוח הגינה. כדי לוודא כי הקרקע מתאימה לגידולים חקלאיים ואינה מסוכנת לאדם או לסביבה, יש לפנות לבעלי מקצוע לביצוע סקר קרקע מוקף ואיכותי.